מרקסיזם 101: הקדמה ומטריאליזם

[its-sick]

קודם כל: כי אני רואה כיוון חיובי בהיסטוריה. יש יותר ויותר חופש לבני האדם משנה לשנה.
יש פחות ופחות מלחמות, יותר ויותר ידע, יותר ויותר תוחלת חיים.
אני מרוצה מהכיוון של ההיסטוריה. אני רוצה להמשיך בכיוון של יותר חופש.
אני לא רוצה להגביל את זכות הקניין.
אני רוצה שעובדים יקבלו זכויות מעצם היותם בני אדם ויישארו עצמאיים, לא שיהיו תלויים בארגוני העובדים של מקום העבודה שלהם שזה סוג של כלא.

אבל הכי חשוב: העולם דינמי, חברות שיש היום מאבדות ערך תוך זמן קצר כי כבר המוצר לא רלוונטי. צריך עובדים שיכולים לעבור בקלות למקצוע אחר ולא כאלה שמכריחים את המדינה לא להכניס חידושים כדי שלא יאבדו את הכח שלהם.
אנחנו הולכים לעולם שבו רוב העבודות שיש היום תיעלמנה.
לא מבין למה שמישהו ירצה להקפיא את שוק העבודה.
ואם החברה עצמה משנה פוקוס במקום להיעלם, אז צריך כישורים אחרים ועובדים אחרים, לא להישאר בכח עם העובדים הקיימים.

מרקס הוא חלק מעולם עתיק. אין לו שום רלוונטיות לעולם אליו אנחנו נכנסים.

[pelegs]

@its-sick אני מחזיק את עצמי חזק לא להיכנס שוב לדיון הזה איתך, כי בפעם הקודמת התעלמת מהודעות שלי וכינית אותי בשמות (למרבה האירוניה על העניין הראשון התלוננת עכשיו בהקשר של טקנו).

אבל כן חשוב לי להדגיש למי שקורא פה ומתעניין (בכל זאת, דיון על מרקסיזם):

1. בוודאי שמרקסיזם רלוונטי לזמננו, ויהיה גם בעתיד. שום דבר מהותי ביחסי היצור לא השתנה, כל מה שאיציק מתאר (מעבר לזה שזו ראיה מאד מאד צרה של המציאות) לא משפיע על כך, להיפך. יש ריכוז הולך וגובר של הון בידיים פרטיות ובעשורים האחרונים גם נפילה ממש באיכות החיים של אנשים - אפילו בעולם המערבי, כולל במדינות הסוציאל-דמוקרטיות.

2. שלא ישתמע אחרת: מרקסיסטים רואים בקפיטליזם שיפור משמעותי בסדרי גודל על מה שבא לפניו. זה ניכר אפילו כבר מהטקסטים המוקדמים ביותר שמרקס כתב, שלא לדבר על ההתפתחויות בתחום במאה ושבעים השנים האחרונות מאז פרסום "המניפסט הקומוניסטי" (שהוא, אגב, לא טקסט מאד רלוונטי בתמונה הכוללת של התחום, והוא גם מלא בשגיאות שתוקנו מאז). הפוסט הבא בסדרה, אם אי פעם יכתב, הוא בדיוק בנושא הזה.

ובלי שום קשר, איך לעזאזל אפשר להתרכז בכל דבר אחר חוץ מהמשחק ביום שלישי? יאללה הפועל, פאק מכבי

[teknoboy]

1. קודם כל: כי אני רואה כיוון חיובי בהיסטוריה. יש יותר ויותר חופש לבני האדם משנה לשנה.
יש פחות ופחות מלחמות, יותר ויותר ידע, יותר ויותר תוחלת חיים.
אני מרוצה מהכיוון של ההיסטוריה. אני רוצה להמשיך בכיוון של יותר חופש.
2. אני לא רוצה להגביל את זכות הקניין.
3. אני רוצה שעובדים יקבלו זכויות מעצם היותם בני אדם ויישארו עצמאיים, לא שיהיו תלויים בארגוני העובדים של מקום העבודה שלהם שזה סוג של כלא.

4. אבל הכי חשוב: העולם דינמי, חברות שיש היום מאבדות ערך תוך זמן קצר כי כבר המוצר לא רלוונטי. צריך עובדים שיכולים לעבור בקלות למקצוע אחר ולא כאלה שמכריחים את המדינה לא להכניס חידושים כדי שלא יאבדו את הכח שלהם.
אנחנו הולכים לעולם שבו רוב העבודות שיש היום תיעלמנה.
5. לא מבין למה שמישהו ירצה להקפיא את שוק העבודה.
6. ואם החברה עצמה משנה פוקוס במקום להיעלם, אז צריך כישורים אחרים ועובדים אחרים, לא להישאר בכח עם העובדים הקיימים.

7. מרקס הוא חלק מעולם עתיק. אין לו שום רלוונטיות לעולם אליו אנחנו נכנסים.

1. ודאי, לכל אורך ההיסטוריה האנושית, בכל רגע נתון, האנושות תמיד הייתה בשיא ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית שלה, וקצב ההתפתחות תמיד היה בשיא. זה מאוד מזכיר גדילה מעריכית.
זה לא משהו שמיוחד לקפיטליזם או לטכנולוגיה דיגיטלית, זה פשוט איך שהתקדמות עובדת.
2. שמנו לב. לא ברור לי למה אתה זורם עם זה שלקחו לך את רוב מה שהרווחת, אבל בעיה שלך.
3. גם אני. לא חובה שהם יהיו "תלויים בוועד". להפך, בשיטה שאני מציע (ושלרובה העצום אתה מסכים, למרות שאתה מתעקש למצב את עצמך משום מה כמי שממש לא מסכים איתי) הזכויות האלה יהיו מובנות מאליהן ומי שישמור עליהן יהיה המדינה, בשמנו.
4. אכן העולם דינמי, לכן קצת מוזר שאתה מתעקש לדבוק בהסדרים שנקבעו לפני כמאתיים שנה, בעידן אחר לגמרי.
5. אף אחד לא רוצה להקפיא את שוק העבודה. מה זה בכלל אומר? מאיפה כל האנשי הקש האלה מגיעים? כמה עוד נשארו?
6. כל הזמן צריך עובדים חדשים, מנהלים חדשים, הסדרים חדשים וכו' וכו'. מעניין שאין לך בעיה לזרוק את העובדים לעזאזל, אבל חלילה שנשנה את השיטה הארכאית שבתוכה הם פועלים.
7. גם אדם סמית' וכל האנשים שעל הקשקושים הפנטזיונריים שלהם העולם שלנו בנוי הם עתיקים, אפילו יותר ממרקס.
אם זה הקריטריון, אז מזמן היינו צריכים להיפטר מהקפיטליזם העתיק הזה לטובת המרקסיזם הרענן ממנו בכמאה שנה (ולכן לשיטתך רלוונטי יותר).

[its-sick]

מה כל כך נורא אם התאגידים יהיו שייכים לעובדים שלהם, או למדינה

זה איש הקש אליו דיברתי. אני יודע שאין לו קשר אליך.

[teknoboy]

לא הבנתי

[its-sick]

אם התאגידים יהיו בבעלות העובדים שלהם (סטייל מרקס, ואתה הצעת זאת שוב) זו הקפאה של שוק העבודה.
תאגיד לא ירצה להכניס טכנולוגיה שתחליף את עובדיו, לא ירצה להחליף את עובדיו באחרים, וגם העובדים יהיו תקועים בו.

[teknoboy]

אם התאגידים יהיו בבעלות העובדים שלהם (סטייל מרקס, ואתה הצעת זאת שוב) זו הקפאה של שוק העבודה.
תאגיד לא ירצה להכניס טכנולוגיה שתחליף את עובדיו, לא ירצה להחליף את עובדיו באחרים, וגם העובדים יהיו תקועים בו.

אוקיי, אז הדוגמה הראשונה שעלתה על דעתי לא מוצלחת בעיניך, וכשמנסחים אותה בשלוש מילים אז היא לא מושלמת.
אם היינו פוסלים כל מחשבה בגלל סיבות כאלה, עדיין היינו חיים במערות ובטח שלא מתכתבים עכשיו באינטרנט.
לא שזה אומר שכל רעיון שמישהו זרק אי פעם לאוויר היה מוצלח והצדיק מחשבה מעמיקה, אבל מצד שני אני לא חושב שזה שיש בעיה באחת משתיים שלוש הצעות שזרקתי זאת סיבה לפסול את העיקרון שממנו הן נבעו (כלומר כפירה בקדושה של בעלות פרטית על עבודה של אחרים, מהסוג שאפשר לסחור בה ולכן גם בהם).

סתם לצורך הדיון, שתי הצעות לשיפור של ההצעה הבעייתית: (ואני מציע שנמשיך, אולי באיטרציה העשירית כבר נגיע לאנשהו)
1. העובדים יכולים לעזוב אם בא להם, ואפשר לפטר אותם (יש הנהלה, לא חסר מי שיעשה את זה). הבעלות שלהם היא קולקטיבית, ומתחלקת בין העובדים שיש באותו רגע.
2. בתאגיד מעל גודל\שווי מסוים, העובדים (שוב, כקולקטיב) יקבלו שיעור מסוים מהבעלות (כולל זכות הצבעה ולחלוקת רווחים והכול), נגיד 49% או 51% או משהו כזה. עם השאר לסוחרי העבדים מותר לשחק.

[its-sick]

איך אפשר לפטר 60% מהעובדים ולהחליפם בתוכנה כי הם כבר מיותרים, אם הם ה"בעלים" שמצביעים נגד הצעד הזה?
ואם אפשר, איך אפשר למנוע פיטורים שיקרו רק בשביל שהנשארים ירויחו יותר מהבעלות?

האינטרס של עובד ושל בעלים הם מנוגדים. אי אפשר לאחד אותם, כי החברה תקבל החלטות לא ענייניות.
צריך אנשים אחרים בכל תפקיד (עובד לעומת בעלים), בלי ניגודי עניינים.

[pelegs]

(אם המדינה מבטיחה חיים ברווחה לכל אדם באשר הוא, עובדים יהיו מאד שמחים לאוטומציה, בייחוד אם המדינה תספק להם קורסי הסמכה בתחומים אחרים ועבודה מובטחת אם הם רוצים. באופן לא מפתיע, כשחושבים בתוך הקופסה של השיטה הנוכחית קשה לדמיין פתרונות ואופציות שונים ממה שקיים כרגע)

[its-sick]

הבטחת חיים ברווחה זה אחלה. מה הקשר לבעלות של העובדים על התאגיד?

[pelegs]

שמח שאתה מתייחס אלי שוב בהקשר הזה.

אתה טוען שעובדים לא ירצו "לייעל" תאגיד בו הם מחזיקים. אני טוען שאם מובטח להם חיים מכובדים גם בלי העבודה שלהם + תמריצים ותמיכה אמיתיים במציאת הכשרה ו/או מקום עבודה חלופי, הסיכוי שהם יסכימו לזה גובר בסדרי גודל. השיטה הנוכחית אנשים לא ירצו לאבד את מקום עבודתם, כי בלי עבודה לא יהיו להם תנאי חיים סבירים (אם בכלל).

הכל מתחיל ונגבר בתנאים מטריאלים, בחיי.
(וגם סרבנות לשינויים מבניים, חוסר יעילות ובזבוז עתק יש גם בחברות בבעלות פרטית, אולי אפילו יותר מבמגזר הציבורי. אבל זה לפעם אחרת)

[teknoboy]

איך אפשר לפטר 60% מהעובדים ולהחליפם בתוכנה כי הם כבר מיותרים, אם הם ה"בעלים" שמצביעים נגד הצעד הזה?
ואם אפשר, איך אפשר למנוע פיטורים שיקרו רק בשביל שהנשארים ירויחו יותר מהבעלות?

האינטרס של עובד ושל בעלים הם מנוגדים. אי אפשר לאחד אותם, כי החברה תקבל החלטות לא ענייניות.
צריך אנשים אחרים בכל תפקיד (עובד לעומת בעלים), בלי ניגודי עניינים.

אתה שם לב שהפסקה השנייה פותרת את הבעיה שבפסקה הראשונה?
כמו שיש תפקידים שונים בפס הייצור (נניח), וכמו שיש מנקים וטבחיות במפעל, יכול להיות גם מנהל או מנהלת, והם אלה שידאגו לאינטרס הקולקטיבי (אם לא יעשו זאת, יפוטרו, מן הסתם).
החלטות גדולות מתקבלות בפורום דמוקרטי גדול בכל מקרה, אז אין סיבה לחשוב שאיזה מיעוט קטן ומושחת ישתלט על העניינים.
ומה הבעיה לפצות את אותם אלה שיפוטרו משינוי כזה או אחר? (לא צריך התקדמות טכנולוגית, מספיק שהשוק ישתנה)
מה עשית מדבר כזה פעוט סרט שאי אפשר לעבור?

[its-sick]

זה לא פעוט בכלל. אתה חושב שאנשים זה יצורים תאבי שלום. הם לא. אנשים גם דואגים לעצמם וגם מלאי רגשות.
אין שום סיכוי לקבלת החלטות רציונלית בארגון שאתה מתאר. לא אפסילון קטן כרצונך אלא אפס סיכוי ממש.

[its-sick]

איזה מניעה יש היום להקים קואופרטיבים? אין. אפילו קמים כמה מדי פעם ונכשלים.
מה שאתם רוצים זה דיקטטורה קומוניסטית שתכריח את כולם להיכשל.
אם זה כזה נפלא, קדימה, תקימו חברות בבעלות העובדים.
גיבורים בדיבורים.

[pelegs]

זה לא פעוט בכלל. אתה חושב שאנשים זה יצורים תאבי שלום. הם לא. אנשים גם דואגים לעצמם וגם מלאי רגשות.
אין שום סיכוי לקבלת החלטות רציונלית בארגון שאתה מתאר. לא אפסילון קטן כרצונך אלא אפס סיכוי ממש.

לא, כי בארגון דיקטטורי המופעל משיקולי רווח הרציונליות וקידמת האדם זה הכל. כמה עמוק אפשר לחיות בתוך שטיפת המוח?

איזה מניעה יש היום להקים קואופרטיבים? אין. אפילו קמים כמה מדי פעם ונכשלים.
מה שאתם רוצים זה דיקטטורה קומוניסטית שתכריח את כולם להיכשל.
אם זה כזה נפלא, קדימה, תקימו חברות בבעלות העובדים.
גיבורים בדיבורים.

אנחנו חיים בתוך שיטה שמדרבנת מקסום רווח מעל הכל. זה בתורו מביא לכך שעסקים שמתעדפים רווח אל מול רווחת עובדים הם בעלי יתרון משמעותי. מן הסתם בסיטואציה הזו יהיה קשה יותר לקואופרטיב לפעול.
...ועדיין, קואופרטיבים הם הרבה יותר "יעילים" מאשר איך שאתה מציג אותם, והם לא איזה רעיון כושל.
אתה יכול לצווח "דיקטטורה קומוניסטית" כמה שאתה רוצה, אבל זה בעיקר מרגיש כמו אדם זקן שצועק על עננים - אין כאן באמת טיעון. והנה, בסופו של יום הטיעון שלך זה אשכרה "קחו את הכסף [שאין לכם] ותשקיעו אותו בעסק שיש לו חסרון מובנה בשיטה הנוכחית". ברצינות? זה טיעון? טקנו ואני ליטרלי מדברים על שינוי כולל בשיטה הכלכלית, וההצעה שלך עבורנו היא לעשות פעולה מסוכנת בתוכה? די נו, זה כמו כל אלה שמציעים לשמאלנים לעבור לגור בעזה כתגובה לביקורת שלהם. אל תהיה כזה.

[its-sick]

מה יהיה קריטריון ההצלחה של תאגידים שלא מקדמים רווח? נאמר שיש שני תאגידים כאלה שמייצרים אותו המוצר. הם לא מתחרים ביניהם? אם אחד מהם לא ימכור כי הציבור קונה מהשני, הוא יקרוס.
אני מניח שתגידו שזה בזבוז ששני תאגידים ייצרו אותו הדבר, מספיק רק אחד. אז אם אין תחרות שכזו, מה האינטרס של התאגיד לשפר את המוצר? מה דוחף אותו להתייעל?
יש לנו מונופולים שמעשית נשלטים ע"י העובדים, למשל חברת חשמל ורשות הנמלים. חברות עם המון אבטלה סמויה ומחירים יקרים.
רק תחרות מקדמת את הצרכן.
ואם יש תחרות בין התאגידים, אז הם מבוססי רווח.

[pelegs]

שוב, אתה תקוע בתוך תפישת העולם הקפיטליסטית, ולכן כל הניתוחים שלך (שלא לדבר על הדוגמאות שלך) מניחים שהכל פועל בתוך ההגיון של כלכלה ליברלית.

כן - בתוך כלכלה ליברלית מונופולים, גם ממשלתיים, הם לא יעילים, ואין להם אינטרס להשתפר (והם תמיד יתקיימו, כי ככה זה בתחרות - מישהו חייב לנצח. מרקס בעצמו כבר כתב על זה, מה שמעיד על הרלוונטיות של התורה הזו לימינו).
להביא אותם בתור דוגמה לכך שניהול של עובדים הוא גרוע זה כמו להגיד "פלסטינים מתפוצצים באוטובוסים ולכן אסור לסיים את הכיבוש". זה היפוך של סיבה ותוצאה.
אנחנו לא מדברים על מונופולים בתוך חברה קפיטליסטית. יש הררי אפשרויות ליצור תמריצים. למשל: פיקוח הדוק של ועדות ציבוריות שהנציגים שלהן ניתנים להחלפה בכל רגע ע"י הציבור הרלוונטי. מי שקובע מה החברה צריכה תהיה פירמידה של ועדות כאלו, שכל אחת מהן נבחרת ומפוקחת ע"י הציבור אותו היא מייצגת. לעובדים עצמם בחברה תהיינה מטרות-על שניתנות "מלמעלה" ע"י אותן ועדות, והם יבחרו איך ליישם אותן בפועל. חברות לא יעילות אפשר לפרק, כל עוד מבטיחים לעובדים בהן חיים בתנאים טובים ואפשרות תעסוקה אחרת לבחירתם. ועוד לא התחלנו לדבר על ניהול משאבים מבוסס big data (כולל מה צרכנים רוצים) בכמה רמות לאומיות ועל-לאומיות, משהו שכל החברות הגדולות עושות בימינו.

בקיצור, יש אפשרויות שלא כוללות חיים בדיקטטורה בפועל בכשליש (או יותר) מהחיים שלנו.

[pelegs]

אגב כל עניין ההתקעות המנטלית בתפישת העולם הקפיטליסטית, אני ממליץ לקרוא וללמוד על הקונספט "ריאליזם קפיטליסטי" (Capitalist realism). הנה התחלה טובה.

[teknoboy]

1. איזה מניעה יש היום להקים קואופרטיבים? אין. אפילו קמים כמה מדי פעם ונכשלים.
2. מה שאתם רוצים זה דיקטטורה קומוניסטית שתכריח את כולם להיכשל.
3. אם זה כזה נפלא, קדימה, תקימו חברות בבעלות העובדים.
גיבורים בדיבורים.

1. מדי פעם גם קמים עסקים בבעלות פרטית ונכשלים (ויש גם קואופרטיבים שלא נכשלים). זאת סיבה לבטל את הבעלות הפרטית?
2. טוב שאתה אומר לי מה אני רוצה. מאוד נעים להתדיין אם מישהו שלא רק שבמקום לדבר איתך הוא נלחם באנשי קש, הוא עוד מסביר לך שאתה לא חושב מה שאתה חושב אלא בעצם אתה איש הקש שהוא מדמיין.
לא רק נעים, זאת גם דרך מאוד טובה לתקשר ולהתקדם.
בעצם לא.
3. האמת שניסיתי פעם לעשות משהו דומה. המשקיע החיצוני שלנו רימה אותנו ("הקפיטליסט" החביב, שעוד היה חבר של אחד מאיתנו לא פחות, זיהה כמה תמימים שפחות קריטי להם להרוויח ערימות, אז הוא פשוט גנב לנו).
אולי זה לא סיפור כזה מייצג, ובטח שאי אפשר לקפוץ למסקנות יותר מדי מרחיקות לכת מאנקדוטה חד פעמית, אבל תודה שהתעניינת.
בכל מקרה, נראה לי שזה לא יותר קל מלהקים עסק "רגיל", דבר שהוא לא בהכרח קל ונטול חסמים בפני עצמו בשיטה הקיימת.

[ארז שדה]

אנטי קפיטליזם 100%
הרגילו אותנו לחשוב שהמציאות היחידה האפשרית היא שאדם אחד מחליט בשביל השאר, המנהיג הפוליטי והבוס בעבודה הם המחליטים בשביל השאר הם מרוויחים שכר גבוה ותנאים מעולים והשאר מקבלים פירורים, זה לא חייב להיות ככה , הכוח שלהם תלוי בכך שאנחנו מסכימים לוותר על הכוח שלנו , כאשר נבין שהכח להחליט נמצא בידיים שלנו השינוי יתחיל.

[pelegs]

אנטי קפיטליזם 100%
הרגילו אותנו לחשוב שהמציאות היחידה האפשרית היא שאדם אחד מחליט בשביל השאר, המנהיג הפוליטי והבוס בעבודה הם המחליטים בשביל השאר הם מרוויחים שכר גבוה ותנאים מעולים והשאר מקבלים פירורים, זה לא חייב להיות ככה , הכוח שלהם תלוי בכך שאנחנו מסכימים לוותר על הכוח שלנו , כאשר נבין שהכח להחליט נמצא בידיים שלנו השינוי יתחיל.

אתה ממש מרקסיסט

[ארז שדה]

אנטי קפיטליזם 100%
הרגילו אותנו לחשוב שהמציאות היחידה האפשרית היא שאדם אחד מחליט בשביל השאר, המנהיג הפוליטי והבוס בעבודה הם המחליטים בשביל השאר הם מרוויחים שכר גבוה ותנאים מעולים והשאר מקבלים פירורים, זה לא חייב להיות ככה , הכוח שלהם תלוי בכך שאנחנו מסכימים לוותר על הכוח שלנו , כאשר נבין שהכח להחליט נמצא בידיים שלנו השינוי יתחיל.

אתה ממש מרקסיסט

אני לא, אבל יש לנו אויב אידאולוגי משותף, כוחנו באחדותנו

[אמה גולדמן]

1) בני האדם הם אגואיסטים. בכל שיטה הם ידאגו לעצמם. למה בברית המועצות היתה דיקטטורה ולא "קומוניזם אמיתי"? כי כל כוח שתתן לאדם הוא ימנף אותו.

מסכים מאוד עם המשפט האחרון ומאוד לא מסכים עם מה שבא קודם.
יש מיליון דוגמאות מחיי היום יום שמראות שבני אדם הם לא אגואיסטים (תראה לי מקרה אחד של אדם על כסא גלגלים שצריך לעלות לאוטובוס ואף אחד לא יעזור לו, סתם דוגמא), אבל רק תסתכל על הקורונה ועל כמות היוזמות ההתנדבותיות שקמו בכל העולם כדי לעזור אחד לשני ולאנשים בקבוצות סיכון, ותבין שזה פשוט לא נכון.
ברור שעמדות כוח יוצרות השחתה, אבל איזו שיטה יוצרת עמדות כוח יותר מקפיטליזם? יש לך שילוב מסואב של בעלי הון ופוליטיקאים, היררכיות נוקשות בכל תחומי החיים (עבודה, שכירות וכו'). זה לא דמוקרטיה ולא נעליים, וגם מדינת רווחה לא קרובה ללפתור את זה

[אמה גולדמן]

אני גם בעד חופש. אם החברה היא בבעלות העובדים, אז העובדים כבולים לחברה. זה מביא לגילדות ולנפוטיזם. אם העובדים רוצים שיקנו וימכרו מניות של החברה כרצונם.
חופש הבעלות הוא חלק חשוב מהחופש של האזרחים. אתה אולי שכחת וצריך שאזכיר לך, אבל לפני הבורסות היה לנו פיאודליזם והיו גילדות. מי שנולד עשיר נשאר עשיר ומי שנולד עני לא יכל להתעשר.
השיטה הנוכחית היא שהביאה למוביליות חברתית. אנשים מוכשרים עולים למעלה גם כשהם נולדים עניים, מה שלא היה מעולם קודם לכן. ולא, זו לא קורולציה מקרית, זו סיבתיות. זו משמעות החופש.
לא השוק החופשי של הסחורות הוא העיקר, אלא החופש להקים עסקים, החופש ליצור דברים חדשים. את זה אי אפשר בלי הון פרטי (אתה טוען שאפשר, אבל העובדות מראות אחרת).

החופש הזה שאתה מדבר עליו, שותפים לו חלק כל כך קטן מהאנשים בעולם, שאי אפשר לקרוא לו חופש.
חוץ מזה, הוא נוצר מנהרות של דם ושל דיכוי וניצול קולוניאליסטי, חלק שמאוד נוח תמיד לשכוח שמגינים על קפיטליזם.

[אמה גולדמן]

נראה לי שיש לי סיפור יפה מהחיים שממחיש כמה קפיטליזם דפוק
בסגר הראשון של הקורונה הקמנו פרוייקט של הצלת מזון שמיועד לזריקה והעברה שלו לאנשים שצריכים אוכל.
בזכות השוק החופשי היעיל נוצר מצב שבזמן שמיליוני אנשים רעבים בעולם, נזרק בערך שליש מהאוכל שמיוצר.
בכל מקרה, בגלל שלחלק מהאנשים לא הייתה עבודה בכלל בקורונה וחלק עבדו ממש מעט, הלכנו בהתנדבות לאסוף אוכל לפני שהוא נזרק, ונוצר מערך מטורף של שינוע והובלה למשפחות בכל העיר (ירושלים).
הפרויקט עדיין חי ונושם, אבל ברגע שכולנו היינו צריכים לחזור לעבוד הוא נפגע מאוד, כי פתאום כל הבקרים שלנו היו תפוסים בכל מיני עיסוקים שרובם חסרי משמעות לחלוטין בשביל שורת רווח של איזה בוס.
אז עכשיו, הרבה יותר קשה לקיים את הפרויקט הזה, שאין לו שום הכנסות ולא מערב כסף במשוואה בשום צורה.
(יש עוד כל מיני חלקים לסיפור הזה שלא אכנס אליהם כי הוא ארוך)

[pelegs]

ברור שעמדות כוח יוצרות השחתה, אבל איזו שיטה יוצרת עמדות כוח יותר מקפיטליזם? יש לך שילוב מסואב של בעלי הון ופוליטיקאים, היררכיות נוקשות בכל תחומי החיים (עבודה, שכירות וכו'). זה לא דמוקרטיה ולא נעליים, וגם מדינת רווחה לא קרובה ללפתור את זה

כשליברלים מעלים את הטיעון הזה ("האופי האנושי רע, הוא לא יאפשר ליצור חברה קומוניסטית"), אני עונה להם שאם האופי האנושי רע, הדבר האחרון שצריך לעשות זה ליצור מערכת שמתגמלת (שלא לדבר על מכריחה) סכינאות, ריצה לטופ על חשבון אחרים, אינדיוידואליזם קיצוני וכו' - ונותנת חופש מוחלט לאנשים שמוכנים להשתמש באמצעים הכי אגריסיבים כדי לנצח אחרים בתחרות בלתי-נגמרת. אם כבר, הטיעון הזה הוא טיעון בעד שינוי מערכת.