https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.9501945
חיסונים פותחו, אך היכן עומד המרוץ לתרופה?
מאת קרל זימר, ניו יורק טיימס
היעדר תיאום והשקעה ממשלתית הותירו את המאבק לפיתוח תרופה לקורונה הרחק מאחור, אף כי ייתכן שרק תרופות יסיימו את המשבר
חלפה כמעט שנה מאז פרצה מגפת הקורונה, ובכל יום מתים בארה"ב אלפי בני אדם. אמנם מבצע חיסון האוכלוסייה יצא לדרך, אך יידרשו עוד חודשים ארוכים עד שחלק נרחב מהציבור יהיה מחוסן, וכל זאת בזמן שלרשות הרופאים והרופאות עומד מספר מצומצם של תרופות נגד הנגיף. קומץ טיפולים — רמדסיוויר, נוגדנים חד־שבטיים (מונוקלונלים) ודקסמתזון (סטרואיד) — שיפרו את הטיפול בחולי הקורונה, אך אלה אינן תרופות פלא, והן אינן מתאימות לכל אחד. עד כה, המאמצים להשתמש בתרופות קיימות ולגלות תרופות חדשות לא הניבו פרי.
הממשל האמריקאי השקיע כבר 18.5 מיליארד דולר בפיתוח חיסונים, מבצע שהוביל לפיתוחם של חמישה חיסונים יעילים עד כה, במהירות חסרת תקדים. השקעת הממשל בתרופות, לעומת זאת, קטנה הרבה יותר — כ-8.2 מיליארד דולר — ורובה הופנתה לתרופות פוטנציאליות מעטות, כמו נוגדנים חד־שבטיים. הארגון והתיאום של מחקרים על תרופות אחרות היה לקוי ביותר. לפיכך נזנחו הרבה תרופות אנטי־ויראליות מבטיחות שאולי היו עוצרות את המחלה בשלב מוקדם. הניסויים בהן נתקעו או הופסקו לחלוטין, מפני שהחוקרים לא הצליחו להשיג את המימון או את המתנדבים הנחוצים.
בה בעת נמשכת ההשקעה בכמה תרופות שהניבו תוצאות מאכזבות. כיום יש ראיות רבות שלפיהן התרופות נגד מלריה הידרוקסיכלורוקווין וכלורוקווין אינן יעילות נגד קוביד־19, ואף על פי כן עדיין נמשכים כיום 179 מחקרים קליניים בהשתתפות 169,370 מטופלים, ובהם התרופות הללו נבחנות לטיפול בקורונה. מלבד זאת הקצה הממשל הפדרלי עשרות מיליוני דולרים לתוכנית להזרקת פלסמה של מחלימים מקוביד־19 ליותר מ–100 אלף חולים, אף על פי שטרם התקבלו ראיות של ממש ליעילות הטיפול הזה — וכעת נודע שהוא אינו יעיל בטיפול בחולי קורונה שאושפזו.
היעדר התיאום בין הניסויים, ההשקעה הממשלתית והידע המחקרי הובילו לכישלון ידוע מראש בניסויים רבים בתרופות אנטי־ויראליות נגד קורונה. ד"ר ג'נט וודקוק, הממונה בפועל על מינהל המזון והתרופות (FDA) האמריקאי וראש המרכז להערכה ולמחקר של תרופות (CDER) במינהל, טענה כי לו היה הממשל מקים רשת מתואמת של בתי חולים שיערכו ניסויים נרחבים ויחלקו ביניהם במהירות את הממצאים, היו היום בידי החוקרים תשובות רבות הרבה יותר.
ייתכן שתרופות אנטי־ויראליות חדשות ישפרו את המצב, אך רק בימים האלה המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארה"ב מגבשים תוכנית נרחבת לפיתוח תרופות כאלה, ופירוש הדבר הוא שהן לא יהיו זמינות לסייע בהתמודדות עם המגפה כעת. "המאמץ הזה קרוב לוודאי שלא יניב תרופות ב–2021", נאמר בהודעה של ד"ר פרנסס קולינס, ראש המכונים. "אנחנו רוצים להיות מוכנים למקרה שיופיע נגיף קורונה חדש ב–2024 או ב–2030".
בד בבד עם העלייה במספר החולים והמתים ברחבי ארה"ב, שיעור ההחלמה של אנשים שנדבקו בנגיף השתפר במידה ניכרת. מחקר שנערך בעת האחרונה מצא שביוני ירד שיעור התמותה של חולים שאושפזו ל–9%, לעומת 17% תמותה בתחילת המגפה, ומחקרים אחרים מצאו ממצאים דומים. חוקרים אומרים שהשיפור נובע במידת מה מהטיפול בסטרואיד דקסמתזון, שמעלה את שיעור ההישרדות של חולים קשים על ידי בלימת פעילות מערכת החיסון — במקום לבלום את הנגיף, כפי שעושות תרופות אחרות. כמו כן, ייתכן שהשיפור נובע מהעובדה שכיום אנשים שנדבקו בנגיף פונים לקבל טיפול בשלב מוקדם יותר. ומסתמן שגם עטיית מסכות ושמירה על ריחוק חברתי תורמים להפחתת החשיפה לנגיף.
מהירות או יעילות
כשנהפך נגיף הקורונה לאיום עולמי בתחילת 2020, הוא הניע רופאים רבים לנסות תרופות קיימות לטיפול בחולים. אך הדרך היחידה לדעת אם התרופות הללו יעילות היתה על ידי עריכת ניסויים קליניים נרחבים, שבהם חלק מהמטופלים יקבלו פלצבו ואחרים יקבלו את התרופה הנחקרת.
הכללת מאות אלפי בני אדם במחקרים כאלה היא אתגר לוגיסטי עצום. ולכן, בתחילת השנה שעברה מיקדו ה־NIH את המאמצים שלהם בתרופות מבטיחות אחדות. תמיכתם הובילה לאישור מהיר של רמדסיוויר ושל נוגדנים חד־שבטיים כתרופות נגד קורונה. רמדסיוויר, שמונעת שכפול של הנגיפים בתוך התאים, יכולה לקצר במידת מה את משך ההחלמה של חולי קורונה, אך היא איננה משפיעה על שיעור התמותה. לנוגדנים חד־שבטיים, שמונעים חדירה של הנגיף לתוך התאים, יש השפעה חזקה, אך רק אם חולים מקבלים אותם בטרם מחלתם מחמירה לידי מצב שדורש אשפוז.
מאות בתי חולים ואוניברסיטאות החלו לערוך ניסויים משלהם בתרופות קיימות — שהן בטוחות ומיוצרות בהיקף נרחב — וייתכן שהן יהיו יעילות גם נגד נגיף הקורונה. אבל רוב המחקרים האלה היו קטנים ומבולגנים.
במקרים רבים חוקרים נאלצו לארגן את הניסויים בלי תמיכה של הממשל הפדרלי או של חברות התרופות. באפריל, כאשר התמודדה העיר ניו יורק עם שיא התחלואה, צ'רלס מובס, חוקר מוח מבית הספר לרפואה על שם אייקן בבית החולים מאונט סיני, שמע שעל פי מחקרים שנערכו בצרפת ייתכן שתרופה אנטי־פסיכוטית מסוימת תהיה יעילה גם נגד קורונה. קודם לכן הבחינו רופאים בבתי חולים פסיכיאטריים שרק מעטים מהחולים שם נדבקו בקוביד־19 לעומת חברי צוות שטיפלו בהם. מכאן הסיקו החוקרים שייתכן כי אחת התרופות שהחולים מקבלים מגינה עליהם — ואכן, בניסויי מעבדה הוכח כי אחת התרופות, כלורפרומאזין, מונעת שכפול של נגיף הקורונה.
הרופאים ניסו לערוך ניסוי בכלורפרומאזין, אך עד שהם התארגנו, כבר התפשטה המגפה בכל צרפת. בשלב זה ייחד מובס כמה שבועות לארגון ניסוי משלו במטופלים שאושפזו במאונט סיני, אך הוא נתקל שם באותו מכשול בדיוק. "לא מצאנו מטופלים", אמר.
לו יכלו רופאים כמו מובס להיעזר ברשתות כלל־ארציות של בתי חולים, היה ביכולתם לאתר במהירות את המטופלים הנחוצים למחקרים שביקשו לערוך. רשתות כאלה קיימות, אך הן לא היו זמינות כדי לבדוק את היעילות של תרופות קיימות נגד קוביד־19.
חוקרים רבים סבורים שהזמן הטוב ביותר להילחם בנגיף הקורונה הוא זמן קצר לאחר ההידבקות, בשלב שבו הנגיף מתרבה במהירות. אבל גיוס מתנדבים לניסויים שאינם נערכים בבתי חולים הוא אתגר, שכן על החוקרים לאתר נדבקים מיד לאחר שאובחנו, ולמצוא דרך להעביר להם את התרופות שבניסוי.
חוקרים מאוניברסיטת קנטקי החלו לערוך ניסוי כזה בחודש מאי כדי לבדוק תרופה ששמה קאמוסטט, המשמשת לטיפול בדלקת בלבלב. הם סברו שאולי היא תהיה יעילה נגד קוביד־19 משום שהיא הורסת חלבון שנחוץ לנגיף כדי להדביק תאים של בני אדם. מאחר שקאמוסטט ניתנת בכדורים ולא בעירוי, היא עשויה להתאים מאוד למשתתפים במחקרים, שרבים מהם גרים באזורים כפריים מרוחקים.
אך אף על פי שהחוקרים ניסו לגייס משתתפים במשך שמונת החודשים האחרונים, הם לא הצליחו למצוא חולים רבים דיים מיד לאחר אבחנתם, בייחוד על רקע התנודות הלא צפויות במספר הנדבקים. הקושי הזה הוא "המקור לעיכובים בכל הניסויים ברחבי העולם", אמר ד"ר ג'יימס פורטרפילד, מומחה למחלות מידבקות בקולג' לרפואה באוניברסיטת קנטקי, שעומד בראש הניסוי.
סנסציה מיותרת
בשעה שרופאים כמו פורטרפילד התקשו לערוך מחקרים בכוחות עצמם, קומץ תרופות נהפכו לסנסציה, ותוארו כתרופות פלא גם בהיעדר ראיות לכך. הראשונה שבהן היתה הידרוקסיכלורוקווין, תרופה שפותחה נגד מלריה. קומץ מומחים טענו שהיא יכולה לרפא את המחלה, וכך גם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שטופל בה לאחר שחלה בקורונה ואושפז. אך במקום לבדוק את התרופה בניסוי אחד נרחב ומתוכנן היטב בהשתתפות בתי חולים רבים, רופאים ורופאות החלו לבדוק אותה בניסויים קטנים רבים. "לא היו שום תיאום ושום הנהגה מרכזית", אמר אילן שוורץ, מומחה למחלות מידבקות מאוניברסיטת אלברטה.
אף על פי כן העניק ה־FDA אישור חירום לתרופה לשימוש אצל חולי קורונה שאושפזו בבית חולים. כשניסויים קליניים גדולים החלו לדווח על תוצאות הניסוי בתרופה, התברר שאין בה שום תועלת, ויותר מזה — שהיא עלולה לגרום נזק. ביוני ביטל ה־FDA את האישור שניתן לה.
חוקרים רבים חשו תרעומת, וראו בכל העבודה שנעשתה בזבוז של זמן ומשאבים יקרים. "הלקח הברור והחד־משמעי מסיפור ההידרוקסיכלורוקווין מבחינת הקהילה הרפואית והציבור הוא שאסור לערב בין מדע לפוליטיקה", כתב בנובמבר ד"ר מייקל סאאג מאוניברסיטת אלבמה בברמינגהם, בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine.
כיום, תרופה אחרת צוברת פופולריות — אף על פי שאין שום הוכחות ליעילותה — איברמקטין, המשמשת לטיפול בטפילים. הסנאטור הרפובליקאי רון ג'ונסון, ששיבח את ההידרוקסיכלורוקווין באפריל, כינס דיון בסנאט בדצמבר, ובו זימן את ד"ר פייר קורי להלל את האיברמקטין. קורי, שבאותה העת שימש מומחה למחלות ריאה ולטיפול נמרץ במרכז הרפואי אורורה סנט לוק'ס במילווקי, תיאר את האיברמקטין כ"תרופת פלא נגד קוביד־19". ואולם טרם התפרסמו תוצאות של ניסויים קליניים גדולים התומכים בטענות האלה — אלא רק תוצאות של ניסויים קטנים.
גם לו היה הממשל מקים רשת מרכזית לתיאום ניסויים, כפי שהוא מנסה לעשות כעת, מדענים היו נאלצים להתמודד עם קשיים בלתי נמנעים. נדרש זמן לעריכת ניסויים קפדניים לאיתור תרופות מבטיחות, ואחר כך צריך לוודא שהן ראויות להמשך המחקרים. לא ברור איך יבְררו הממונים בתחום בממשל החדש של ג'ו ביידן את התרופות הראויות לתמיכה. אך אם הניסויים יחלו בחודשים הבאים, ייתכן שיתקבלו ממצאים מועילים עד סוף השנה.